קנג׳י

מה זה קנג׳י?

ביפנית, שמות עצם ושורשים של פעלים ושמות צם נכתבים כמעט תמיד באותיות סיניות הקרויות קנג׳י. תארי פעלים גם נכתבים בקנג׳י לעיתים קרובות. מה שאומר שתצטרכו ללמוד לקרואה אותיות סיניות בכדי לקרוא את רוב המילים בשפה. (ספרי ילדים וחומרים המיועדים לאנשים שלא אמורים לדעת הרבה אותיות שכאלו הם יוצאי הדופן). לא כל המילים נכתבות בקנג׳י. למשל, בעוד לפועל ״לעשות״ קיים תו קנג׳י, הוא תמיד נכתב בהירגנה.

מדריך זה יחל להשתמש בקנג׳י החל מההתחלה במטרה לעזור לכם לקרוא יפנית ״אמיתית״ מהר ככל האפשר. לכן, נעבור על כמה מאפיינים של קנג׳י ונדון באסטרטגיות שיעזרו לכם ללמוד את האותיות מהר וביעילות. לשלוט בקנג׳י זה לא קל, אך גם בשום אופן לא משימה בלתי אפשרית. החלקים החשובים הם לסגל את הכישורים של למידת קנג׳י וזמן. בקצרה, שינון קנג׳י לטווך ארוך מצריך המון לימוד, ויותר מכך, המון זמן. בכך, אני לא מתכוון ללימוד של חמש שעות בכל יום, אלא חזרה על האות כל כמה חודשים עד שאתם בטוחים שהיא לא תצא מהראש שלכם. זוהי עוד סיבה לכך שמדריך זה מתחיל ללמד קנג׳י הישר מההתחלה. אין כל סיבה לזרוק עליכם את כל לימוד הקנג׳י בשלב מתקדם. על ידי לימוד קנג׳י יחד עם אוצר מילים חדש מההתחלה, המטלה העצומה של לימוד קנג׳י מתחלקת לחלקים קטנים יותר וקלים יותר לעיכול והזמן הנוסף נותן לקנג׳י לשקוע בזיכרון לטווח ארוך. בנוסף, זה יאפשר לכם ללמוד אוצר מילים חדש, שלעיתים קרובות יורכב משילובים של אותיות קנג׳י שכבר למדתם. אם תחלו ללמוד קנג׳י רק מאוחר יותר, יתרון זה יתבזבז.

לימוד קנג׳י

כל החומרים שאתם צריכים בשביל להתחיל ללמוד קנג׳י נמצאים ברשת בחינם. אתם יכולים להשתמש במילונים מקוונים כגון WWWJDICT או Jisho.org. בשניהם תמצאו מילון קנג׳י נרחב ודיאגרמות של סדר הציור של האות. בייחוד בתחילת לימודיכם, תרצו לשנן ולצייר שוב ושוב כל אות בכדי לזכור את סדר הציור הנכון. עוד מיומנות חשובה היא איזון האות כך שאף חלק לא יהיה גדול מדי או קטן מדי. אז השגיחו והעתיקו את האות בצורה קרובה למקור עד כמה שניתן. בסופו של דבר תפתחו תחושה פנימית לסדר ציור האותיות של סוגי אותיות ותוכלו לחסוך מעצמכם חלק מהתהליך. את כל סימני הקנג׳י במדריך זה ניתן להעתיק ולהדביק לאחד מהמילונים בקלות.

קריאה של קנג׳י

כמעט לכל תו יש שתי דרכי קריאה הנקראות 音読み　（おんよみ） ו-訓読み　（くんよみ）. 音読み　זו הקריאה הסינית המסורתית בעוד 訓読み זו הקריאה היפנית. קנג׳י המופיעים בקבוצות או 熟語 לרוב נקראים כ-音読み　בעוד קנג׳י לבדו לרוב יקרא כ-訓読み. לדוגמא, 「力」（ちから） נקרא כ-訓読み בעוד אותו הסימן בשילוב עם קנג׳י אחד כמו 「能力」 יקרא עם 訓読み (במקרה זה - 「りょく」).

לתווים מסויימים (בייחוד לנפוצים יותר) יכולים להיות מספר קריאות 音読み או 訓読み. למשל, במילה 「怪力」, 「力」 נקראת כ-「りき」 ולא כ-「りょく」. לשילובים מסויימים של קנג׳י יש קריאות מיוחדות שאין להן שום קשר לקריאות הנפרדות של כל תו ותו. מילים אלו צריך לשנן בנפרד. למרבה המזל, מקרים אלו אינם נפוצים מדי.

訓読み　משמש גם תארים ופעלים בנוסף למילים נפרדות. למילים אלו לעיתים יתווספו אותיות קאנה (קרוייות אוקוריגאנה) שיתחברו אל המילה. זאת בשביל שהקריאה הסינית תישאר זהה למרות הטייתה לצורה אחרת. למשל, צורת העבר של הפועל 「食べる」היא 「食べた」. למרות שהפועל השתנה, הקריאה של 「食」 לא השתנתה. (דמיינו כמה קשה היה לו כל הטיה היתה גוררת שינוי בקריאת האות עצמה, או יותר גרוע, בציורה). אוקוריגאנה משמשת גם להבחנה בין פעלים transitive ו-intransitiveיים (על כך עוד בהמשך).

רעיון נוסף שלוקח זמן לתפוס הוא שהקריאה של הקאנג׳י עצמו עשויה להשתנות מעט אם נמצא בקיבוץ בכדי להפוך את ההגיה לקלה יותר. השינויים הנפוצים יותר כוללים שינוי של צליל ׳ה׳ ל-׳ב׳ או ל-פ׳, או 「つ」 שלעיתים הופכת ל-「っ」. דוגמאות כוללות את: 「一本」、「徹底」ואת 「格好」.

עוד אספקט מהנה של קנג׳י שתיתקלו בו הן מילים בעלות משמעות קרובה מאוד, וקריאה זהה, אך קאנג׳י שונה שנותן את ההבדל במשמעות. לדוגמא 「聞く」（きく）משמעותו להאזין וכך גם 「聴く」（きく）. ההבדל היחיד הוא של-「聴く」יש משמעות שמכילה האזנה יותר קשובה. למשל, האזנה למוסיקה כמעט תמיד תהיה 「聴く」. 「聞く」יכול להיות גם ׳לשאול׳, בנוסף ל-׳להאזין׳ אך 「訊く」（きく）משמעותו היחידה היא ׳לשאול׳. דוגמה נוספת היא השימוש הנפוץ ב-「見る」כ-「観る」כאשר מדובר בצפיה בסרט או תכנית. דוגמה מעניינת נוספת היא 「書く」שמשמעותו ׳לכתוב׳ בעוד 「描く」（かく）משמעותו ׳לצייר׳. לעומת זאת, כאשר מתארים תמונה מופשטת כגון סצינה בספר, הקריאה של אותה מילה 「描く」הופכת ל-「えがく」. ישנם גם מקרים של צירופי קנג׳י זהים עם משמעות זהה אך כמה דרכי קריאה כמו 「今日」שיכול להיות 「きょう」、「こんじつ」או 「こんにち」. במקרים כאלו, אין זה משנה באיזו קריאה תבחרו, למעט העדפה של קריאות מסויימות במצבים מסויימים.

לסיום, ישנה האות המיוחדת 々 שהיא לא באמת אות בפני עצמה. היא פשוט תו המסמן חזרה של התו הקודם. לדוגמה 「時時」、「様様」、「色色」、「一一」יכתבו לרוב כ-「時々」、「様々」、「色々」、「一々」.

בנוסף לכל המאפיינים המשמחים האלו, תתקלו בעוד לא מעט צ׳ופרים והפתעות ככל שתתקדמו בלימודי היפנית. אתם יכולים להחליט בעצמכם אם הצהרה זו היא סרקסטית או לא. אך אל תטעו לפחד ולחשוב שיפנית קשה במיוחד. לרב המילים בשפה ישנה רק קריאה אחת וקנג׳י אחד המקושר אליהן ולרב תווי הקאנג׳י יש לא יותר משתי קריאות.

למה קנג׳י?

אנשים עשויים לחשוב כי השימוש במערכת תווים נפרדת ושונה במקום אלפבית הגיוני הוא סבוך מדי. למען האמת, יתכן וזה לא היה רעיון טוב לאמץ תווים סיניים מאחר ושתי השפות שונות זו מזו בלא מעט דרכים. אך מטרת מדריך זה אינה לדון באיך השפה אמורה לעבוד אלא להסביר מדוע אתם חייבים ללמוד קנג׳י בכדי ללמוד יפנית. ובכך, אני מתכוון יותר מלומר ״ככה זה!״.

אתם עשויים לתהות למה היפנית לא עברה לשימוש ברומג׳י בכדי להיפטר מלשנן כל כך הרבה תווים. למען האמת, קוריאה אימצה אלפבית משלהם לשימוש ולהפחתת סיבוכיות השפה בהצלחה יתרה. אז מדוע שזה לא יעבוד ביפנית? אני חושב שכל מי שלמד יפנית זמן מה יכול לראות למה זה לא יכול לעבוד. בכל פעם כשתנסו להפוך הירגנה לקנג׳י יעמדו בפניכם לפחות שתי אפשרויות (שני הומופונים) ולעיתים אפילו עשרה. (נסו להקליד きかん). מספרם המוגבל של הצלילים השונים ביפנית מקשה מאוד להימנע מהומופונים. תשוו זאת עם האלפבית הקוריאני שמכיל 14 עיצורים ו-10 תנועות. כל עיצור יכול להתחבר לכל תנועה כך שניתן להדיע ל-140 צלילים שונים. בנוסף, עיצור שלישי ולעיתים אף רביעי יכולים להצטרף ליצירת אות אחת. זה מאפשר יותר מ-1960 צלילים תיאורטיים שונים. (מספר הצלילים המשומש בפועל הוא נמוך בהרבה, אך עדיין גבוה בהרבה מזה המתאפשר ביפנית).

מאחר והמטרה היא לקרוא בקצב גבוה מקצב הדיבור, צריך סימנים ויזואליים שיגידו לכם מיידית מהי כל מילה. באנגלית ועברית ניתן להשתמש בצורת המילה בכדי לרוץ דרך המילים השונות מאחר ולרוב המילים יש צורה ייחודית. אך מאחר וצורות מילים אינן ייחודיות כמו קנג׳י, יש צורך להוסיף רווחים בין מילה למילה. (This presents another problem of when and where to set spaces.)

עם קנג׳י, אין צורך לחשוש מריווח והרבה מבעיית ההומופונים נגוזה. ללא קנג׳י, אפילו עם ריווח שיתווסף, חוסר הבהירות והיעדר סמנים ויזואליים יקשה על הקריאה מאוד.